<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת כלים סימן י'</h1>
<h2>דף עד:</h2>
המשפך שמדד בו יין לנכרי אם יש בו עכבת יין אסור עד אחר שידיחנו וינגבנו. המחץ והמשפך של גוים (מחץ הוא כלי שדולין בו היין מן הגת לחביות ומשפך הוא כלי רחב מלמעלה וקצר מלמטה ומערין בו היין לחביות) אם הן של עץ כתב הר"ם בן ז"ל דסגי בנגוב ואם הן מזופתין יקלף הזפת ואם של חרס צריך מלוי ועירוי והטעם דתדירי בחמרא כל ימי הבציר אבל שאר כלי עץ שאין מכניסן לקיום בהדחה בעלמא סגי להו ע"כ.
כתב רב הילאי גאון גוי שאנס את ישראל ולקח ממנו מדות יין ומלא אותן אסור לישראל להשתמש בהן עד שימלאם מים שלשה ימים והוא הדין לנאדות של עור ע"כ.
כל כלים שאין מכניסין בהן יין לקיום ככובי וכוסות וכיוצא בהן בין שהן של עור או של עץ או של זכוכית או של מתכת בין שהיה תחלת תשמישן ביד גוי בין ביד ישראל אם אינן מזופתין אם נתנו בהן יין נסך סגי להו בשפשוף או בהדחה וכן דעת הרשב"א ז"ל ואם היו מזופתין צריכין מלוי ועירוי ואם היו יבשין ברוח או בשמש יש מתירין לתת בתוכן יין כשר. והראב"ד ז"ל אוסר לפי שהיין נקרש לתוכו בהתיבשו וביין הכשר הבא עליו נמוח ולפיכך אינו נראה לעשות כן לכתחלה אלא בשל עץ אם שפשפו בעפר. ובדיעבד אם הוציאו עליהן יין כשר בלתי הכשר אחר מותר. ויש נותנין חלוק בין תחלת תשמישן ביד גוי ובין תחלת תשמישן ביד ישראל ואפילו אין מכניסן לקיום כמו שכתבנו אבל במכניסן לקיום אפילו בדיעבד ואפילו נגובים אסור.
<h2>דף עה.</h2>
יש מצריכין הדחה בכל כלי היין [שיש בהן] טופח על מנת להטפיח אם נגע בו הגוי ויש מחמירים עוד אפילו היה נגוב אבל בדיעבד אם הוציאו עליו יין מותר שלא החמירו בנצוק אלא א"כ בא לתוך היין האסור.
משמרת היין של גוים משער [מדיחה ומשמר בה]. ומצמר מדיחה באפר ומים ואפר ומים ד' פעמים ומנגבה ומשמר בה. ושל שש מישנה י"ב חדש בד"א בשאין בה קשרים אבל אם היא של שש ויש בה קשרים היין כנוס בין קשר לקשר ולפיכך מתירין קשרים שבה ומישנה לפי שאין נגוב מועיל לדבר שיש בו קשרים. ואפשר שאם שראן במים שלשה ימים כעין מלוי ועירוי דיין שיועיל וכן נמי כתב הר' אהרן הלוי ז"ל. וכן כלי חלף והוצין וכיוצא בהם מן הכפיפות שדורכין בהן יין אם היו תפורין בחבלים מדיחן ואם היו ארוגין זה בזה בסבוך קשה מדיחן באפר ומים ד' פעמים ומנגבן קודם שישתמש בהן ואם היו תפורין בפשתן מישנן י"ב חדש ואם היו בהן קשרים מתירן. וכתב הראב"ד ז"ל דהוא הדין לכל כלי היין שלנו שצריך להתיר ולהוציא המבט אם ירצו לעשות בו מלוי וערוי וכן נמי צריך להתיר החגורות שקורין צילקליש דכל זה דומיא דקשרים. ואותו המבט אין ראוי להחזירו עד אחר שנים עשר חדש או שיגרר הדורדיא הנדבקת בו שהיא אסורה עד י"ב חדש ואין מלוי ועירוי מועיל בה לפי שהוא יין קרוש או יין מעורב עם העפרוריות ואין הכשר מועיל ליין עצמו וגם הכלי עצמו מצריך הרב לגרד מעל דפני כל אותה הדורדיא הנדבקת בו לפי שאין הכשר המלוי והעירוי מועיל בה כי אם יישון וגם יש לחוש שמא תחת אותה הדורדיא נכנס היין ונבלע הרבה וצריך לקלוף כדי שיכנסו המים במלוי ועירוי ע"כ. ואיכא מאן דאמר להכשר מלוי וערוי לא צריך קליפת זפת ולא גרידת דורדיא ולא התרת שום קשר ולא נאמר התרת קשרים אם לא לנגוב או ליישון אבל לא למלוי ועירוי והטעם דכבולעו כך פולטו וכשם שנכנס היין כך נכנסו המים וכן נמי דעת הרשב"א ז"ל.
